:אתה כאן
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
 חיפוש

ables_upgrade

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

מהי רשלנות רפואית
הדפסה דואל



רשלנות רפואית הינה תת ענף בדיני נזיקין, המשתייכים למשפט האזרחי.
בפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח - 1968 לא קיים סעיף ספציפי העוסק ברשלנות רפואית
ולפיכך, תביעות רשלנות רפואית מוגשות לרוב מכוח סעיף 35 לפקודה, אשר עוסק בעוולת הרשלנות ומכוח סעיף 63 לפקודה, אשר עוסק בהפרת חובה חקוקה.




מתי ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית מכוח עוולת הרשלנות?


בכדי לתבוע בגין רשלנות רפואית מכוח עוולת הרשלנות יש להוכיח את התקיימות יסודות העוולה:
חובת הזהירות, התרשלות וגרימת נזק.
קרי, הרופא חב חובת זהירות כלפי המטופל משום שזה אינו בקי ברזי הרפואה ומסתמך על רופאו.
התרשלות היא למעשה הוכחת קשר בין הפרת חובת הזהירות לבין גרימת נזק למטופל.

המבחן הקובע בעניין זה הוא מבחן הרופא הסביר, דהיינו אמת המידה המקובלת, אשר סטייה ממנה עולה כדי התנהלות רשלנית.
בכדי לקבוע את אמת המידה הנהוגה נעזר בית המשפט בפרקטיקה המקובלת וממנה הוא לומד מהרופאים המתמחים בתחום הרפואי הרלבנטי.
הוכחת רשלנות רפואית בנסיבות המקרה טעונה קבלת חוות דעת מטעם רופא המתמחה בתחום הרפואה האמור, והוא זה אשר קובע את שיעור הנזק בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי.
יש לשים לב, כי הפסיקה מבדילה בין רשלנות לבין טעות, ולא כל התנהגות תיחשב לרשלנות רפואית.

מחד, העובדה כי רופא שגה באופן חד פעמי לא תשמש כהגנה עבורו ומאידך, התנהגותו לא תהווה רשלנות בהכרח.
זאת במידה והוכח, כי הרופא עשה כל שביכולתו לפי מיטב הידע המקצועי והכישורים העומדים לרשותו אך בדיעבד הסתבר, כי יכול היה לנהוג אחרת.
רשלנות רפואית שייכת לתחום המשפט האזרחי ולכן חובת ההוכחה מוטלת ככלל על התובע.

בנסיבות אלה, על התובע להוכיח את אחריות הנתבע למחדל בהסתברות אשר עולה על 50%,
לפי מאזן ההסתברויות.







באלה נסיבות ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית מכוח הפרת חובה חקוקה?
הפרת חובה חקוקה הינה עוולה אשר משמעה אחריות נזיקית בגין חובה שהוטלה על המזיק לפי חיקוק שאינו פקודת הנזיקין.
דוגמא נפוצה להפרת חובה חקוקה בתחום רשלנות רפואית היא הפרת חובה לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו - 1996.
על מנת לתבוע בגין הפרת חובה חקוקה יש להוכיח כי המזיק הפר חובה המוטלת עליו לפי חוק, שהחובה מיועדת לטובת הנפגע, כי הנזק שנגרם הוא הנזק שהחובה נועדה למנוע, קיום קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק שנגרם וכן שאין בכוונת החוק למנוע את הסעד הנזיקי מהנפגע.








עמדת משרדי הממשלה בסוגית רשלנות רפואית
תביעות רשלנות רפואית מעסיקות לא רק את עולם המשפט אלא גם את חברות הביטוח והמדינה.

הסיבה לכך הינה שתביעות מסוג זה מגדילות למעשה את ההוצאה הציבורית עבור בריאות.

הדוח בעניין הקטנת ההוצאה הציבורית על תביעות רשלנות רפואית, שנערך על ידי ועדה
מטעם משרד המשפטים והתפרסם בשנת 2005, כלל מחקר מקיף לגבי תביעות רשלנות רפואית אשר הוגשו בארץ בין השנים 1993 ל 2002.

נתוני הדוח מלמדים, כי בפסיקה קיימת מגמה ברורה של הרחבת אחריות הנתבעים והעברת נטל ההוכחה לכתפי הנתבע במקרים רבים של טענה לרשלנות רפואית לכאורה.






המאמר נכתב על ידי עורך דין עופר סולר, המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית.