:אתה כאן
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
 חיפוש

ables_upgrade

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

רשלנות רפואית
הדפסה דואל





במסגרת תביעות  רשלנות רפואית רבות מבוקש על ידי התובע פיצוי בגין אובדן הכנסות בעתיד, תוך שהוא מתבסס על הלכת "השנים האבודות" המזכה אותו בפיצוי זה. ודוק, פסיקת הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית מתבססת על העיקרון המנחה בדיני הנזיקין, לפיו יש להשיב את מצב הניזוק למצב בו הוא היה נמצא אילו לא היה מתרחש האירוע הנזיקי.









לפיכך, במקרים שבהם הנזק גורם לכך שקוצרה תוחלת חייו של התובע, באופן שהוא אינו יכול לפרנס את עצמו באותה מידה שהיה מפרנס ללא התרחשות הנזק, מעריכים בתי המשפט את מספר שנות העבודה שאיבד התובע בעקבות הנזק ובהמשך לכך את ההכנסות העתידיות שיפסיד בשל קיצור חייו ומעניקים לו פיצוי כספי בהתאם לכך.






על אותו משקל, כאשר התובע נפטר כתוצאה מאותה רשלנות רפואית בטיפול הרפואי שניתן לו, בתי המשפט משערים מה הם הסכומים שהוא היה מרוויח לו הוא היה ממשיך בעבודתו כרגיל, עד ליום הפרישה ובהתאם לכך נקבע פיצוי כספי לתובעים מכוח עזבונו.

הערכת תוחלת חייו של התובע מבוצעת על ידי בתי המשפט בהתאם להערכת מצבו הרפואי, עובר לאירוע הנזיקי, אשר מסתמכת על הרשומות הרפואיות של התובע ועל חוות הדעת שהגישו בעניין בעלי הדין. זאת ועוד, בשל העובדה שהפיצוי האמור מחושב בהתאם לגיל הפרישה של הניזוק, מאמץ בית המשפט את גיל הפרישה שנקבע על ידי המחוקק, כאשר כיום הוא עומד על שישים ושבע לגברים ושישים וארבה לנשים (גיל הפרישה משתנה על פי שנת הלידה של הגבר או האישה).








לא למותר לציין כי לפני שהתגבשה בפסיקה הלכת השנים האבודות, כמפורט לעיל, נוצר מצב אבסורדי שבו ניזוק שטען כי התרשלות רפואית הובילה לנכותו המוערכת במאת אחוזים היה זכאי לפיצוי נכבד, בעוד שבמידה והוא היה מת בעקבות אותה רשלנות היו התובעים מכוח עזבונו זכאים לפיצוי זעום.







בהקשר זה נשאלת השאלה מה היא ההלכה במקרים של רשלנות בלידה, המובילה ללידת עובר ללא רוח חיים – האם גם במקרים אלו עומדת להוריו זכות פיצוי בגין אובדן הכנסותיו העתידיות?

בתי המשפט עסקו רבות בשאלה האמורה במסגרת תביעות רשלנות רפואית בלידה שהגישו הורים שאיבדו את עוברם כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי. התשובה שניתנה לשאלה דנן בוססה על חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפיו עובר אינו בעל כשרות משפטית ועל כן הוריו אינם יכולים להגיש תביעה נזיקית בשמו או מכוח עיזבונו.










אשר על כן, מכוחו של סעיף זה נבנתה ההלכה לפיה לא ניתן לתבוע פיצוי בגין אובדן הכנסותיו של העובר. בית המשפט מנמק את ההלכה האמורה בכך שהזכות לקבלת פיצוי בגין אובדן הכנסות עתידיות עומדת רק למי שתוחלת חייו קוצרה כתוצאה מהעוולה הנזיקית, כך שההערכה לגביו הינה שהוא ימצא את מותו לפני גיל הפרישה. כלומר, זכות הפיצוי עומדת לניזוק עצמו וכאשר מדברים על תביעות רשלנות בלידה שהובילה למות העובר, הרי שהזכות לתביעת פיצוי בגין אובדן הכנסה עתידית נתונה, לכאורה, לעובר ולו בלבד. דע עקא, בשל העובדה שעל פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות עובר אינו כשר לשאת בחובות ובזכויות הוא אינו רשאי לתבוע פיצויים בעקבות הנזקים שנגרמו לו, על כל הנובע מכך.







הערה: אין לראות באמור לעיל כתחליף לייעוץ משפטי ו/או ייעוץ משפטי פרטני אצל עורך דין רשלנות רפואית ו/או כל עורך דין אחר.







יש לך שאלה בנושא  ? באפשרותך להעלותה במסגרת פורום רשלנות רפואית המנוהל על ידי עורכי דין בתחום.