עריכת צוואות

עריכת צוואות

צוואה מומלץ לערוך רק במידה וסדרי ההורשה עפ”י דין אינם האופן שבו המוריש/ה מעוניינ/ת לחלק את עזבונו/ה לאחר פטירתו/ה. בכל מקרה אחר, אין כל צורך לערוך צוואה. פנה/י אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני, ללא תשלום, על מנת לבדוק האם הנך אכן נדרש/ת לערוך צוואה.

משרדנו יעניק לך שירות מקצועי, אישי ודיסקרטי, על מנת שהצוואה תגשים במלואה את רצון המצווה לאחר מותו.

להלן מספר דוגמאות להמחשת האמור לעיל באשר לצורך המתעורר להוריש בצוואה, להבדיל מסדרי ההורשה עפ”י דין. לעיתים, המוריש/ה מעוניינים לחלק את העיזבון באופן לא שווה בין היורשים. לעיתים, המוריש/ה מעוניין לנשל יורש/ת מסוימים לחלוטין מהעיזבון. לעיתים המוריש/ה מעוניינים לחלק את העיזבון על ידי חלוקתו בעין בין היורשים, בין באופן לא שווה ובין באופן שווה, למשל דירה מסוימת ליורש/ת מסוים ודירה שניה ליורש/ת שני, או את התכשיטים ליורש/ת מסוים ואת המטלטלין ליורש/ת אחר. כל חלוקה אפשרית והכל תלוי אך ורק ברצון היורש.

פעמים רבות פונים אלינו לקוחות המעוניינים לערוך צוואה. כאשר הם נשאלים באיזה אופן הם רוצים לחלק את עיזבונם לאחר פטירתם, הם משיבים תשובה התואמת בדיוק את ברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה. במקרים כאלה, אנו ממליצים לא לערוך צוואה שכן זה מיותר לחלוטין וניתן לחסוך את התשלום ואת הטרחה. להלן סדרי ההורשה העיקריים והנפוצים לפי חוק הירושה, המהווים את ברירת המחדל בהעדר צוואה. בכל מקרה בו הנך שוקל/ת לערוך צוואה ומעוניין/ת להוריש את עיזבונך באופן התואם את סדרי ההורשה עפ”י חוק הירושה, כמפורט להלן, אין צורך לערוך צוואה. בכל מקרה אחר, חובה לערוך צוואה על מנת להגשים את רצון המוריש/ה.

באופן כללי, עפ”י חוק הירושה, עזבונו של אדם שנפטר, מחצית ממנו עובר בירושה לבת או לבן הזוג והמחצית השנייה מתחלקת בין כלל הצאצאים באופן שווה. בהעדר בן או בת זוג בשעת הפטירה, מלוא העזבון מתחלק באופן שווה בין צאצאיו/ה. כאן המקום לחדד נקודה הנוטה לבלבל רבים. באומרנו, שחוק הירושה קובע שמחצית מעיזבונו של הנפטר/ת עובר לבת או לבן זוגו, אין הכוונה כמובן לזכויות של בת או בן הזוג בנכסים המשותפים, אלא לזכויות בבעלות הנפטר בלבד.

ניקח למשל את הדוגמא הקלאסית והשכיחה ביותר, דירת המגורים. ככל ודירת המגורים הנה בבעלות משותפת של שני בני הזוג, נניח כמקובל בדרך כלל בחלקים שווים, הרי שהמחצית בדירה של בן או בת הזוג שנותר בחיים היא ממילא שלו ואינה חלק מהעיזבון (גם אם הזכויות אינן רשומות על שמו במרשם כלשהו אך שייכות לבת או לבן הזוג לפי הלכות השיתוף בין בני זוג או חוק יחסי ממון (תלוי בשנה בה נישאו)).

מתוך מחצית הדירה השייכת לנפטר/ת, חצי (כלומר רבע מהדירה בשלמותה) תעבור לבעלותו של בת או בן הזוג שנותר בחיים, והחצי השני יתחלק בחלקים שווים בין כל הצאצאים. התוצאה בסיום ההליך היא שבת או בן הזוג שנותר בחיים יהפוך לבעלים של 3/4 מהדירה והרבע הנוסף יתחלק בחלקים שווים בין כל הצאצאים. לכלל הנ”ל יש חריגים בחוק הירושה אך הם אינם שכיחים ולכן איננו נכנסים אליהם כאן.

עוד קובע חוק הירושה, כי היה ובמועד הפטירה של המוריש/ה, נפטר מי מצאצאיו/ה לפניו/ה, חלקיו בירושה של הצאצא/ית שנפטר/ה עוברים במישרין לצאצאיו של היורש/ת שנפטר, קרי לנכדיו של המוריש/ה. היה והצאצא/ית של המוריש/ה נפטר מבלי שהותיר אחריו ילדים, חלקיו/ה בירושה עוברים בחלקים שווים ליתר האחים (או לצאצאיהם ככל ומי מהם נפטר לפני המוריש/ה כאמור).

בהעדר בת או בן זוג ובהעדר צאצאים, העיזבון עובר להורי המוריש/ה, ובהעדר הורים לצאצאיהם (כלומר, לאחיו של המוריש/ה בחלקים שווים). בהעדר בת או בן זוג ובהעדר הורים וצאצאיהם (כלומר למוריש/ה מורישה אין בת או בן זוג, הורים ואחים בכלל), העיזבון עובר להורי הוריו, ואם גם הם מתו, אז לצאצאיהם (דודיו של המוריש/ה).

ככל ולמוריש/ה אין כל צאצאים במותו/ה אך יש לו/ה בת או בן זוג וכן הורים או אחים או הורי הורים, סדרי ההורשה משתנים ובת או בן הזוג זכאים בנסיבות מסוימות ל- 2/3 מהעיזבון ולכל זכויות המוריש/ה בדירת המגורים, כמו גם למכונית של משק הבית. בנסיבות יותר נדירות, בני הזוג יורשים את מלוא הזכויות של המוריש/ה בדירה.)