נובמבר 2021
הועדה המקומית של עיריית רמת גן נוהגת מזה למעלה משנה לדחות בקשות להיתרים של תמ”א 38 בנימוק שהאזור מיועד כביכול ל”תכנון מתחמי”, היינו היא דורשת מהיזמים לתכנן על מתחם שלם, לעיתים 7-9 בניינים שלמים, וזאת תוך התעלמות מכך שהיזמים אינם “מחזיקים בכיס” את הבניינים הנוספים במתחם. חשוב מכך, העיריה דוחה בקשות ללא שהיא מציגה שום תכנון מתחמי בר תוקף אלא כאמירה בעלמא בלבד, וזאת במטרה שקופה למדי “לקבור” את התמ”א בטרם עת.
ועדת ערר במחוז תל אביב אינה מקבלת את הגישה הזו, ובמספר החלטות שחוזרות על עצמן, בעררים המוגשים על ידי היזמים, ועדת הערר מבטלת את החלטות הדחיה של הועדה המקומית, ומחזירה את התיק לדיון מחודש בועדה המקומית עם הנחיה לבדוק את הבקשה לגופה, מבלי להתחשב בכלל בנושא “התכנון המתחמי”.
כך למשל, בסוף אוקטובר 21 ניתנה החלטה של ועדת הערר המחוזית, בערר שהוגש על דחיית בקשה להיתר ב- 6 בניינים ברחובות ברקאי ו-נחמיה תמרי, לפיה הוחזרו הבקשות לדיון מחודש בוועדה המקומית, תוך שהיו”ר עו”ד תמר עיני ורדון מותחת ביקורת חריפה על ועדת הערר אשר פעם אחר פעם מתעלמת מהחלטות קודמות של ועדת הערר בתיקים קודמים וחוזרת ודוחה בקשות באותו נימוק מופרך בעליל של “תכנון מתחמי”. במקרה הנדון, ועדת הערר כבר קבעה בחודש אוקטובר 20 שעל הוועדה המקומית לדון מחדש בששת הבקשות ללא שום התחשבות בנימוק של “תכנון מתחמי”, אך כעבור מספר חודשים חזרה ודחתה בשנית את הבקשות באותו נימוק.
עיריית רמת גן מובילה בשנים האחרונות קו לעומתי השולל היתרים מכוח תמ”א 38, כאשר פעם אחר פעם היא משנה את מדיניותה ומכניסה את כל העוסקים בדבר לאווירה עסקית של חוסר ודאות תכנונית, שנים רבות של סחבת בירוקרטית והשקעת משאבים שיורדת לטמיון פעם אחר פעם. בסופו של דבר, מי שנפגע מכך הם הציבור ובעלי הדירות בבניינים הישנים הזקוקים לחיזוק/הריסה עקב מסוכנותם. יש לציין, כי על אף שמאז היבחרו של כרמל שאמה, מדיניות עיריית רמת גן היא ככל הנראה הקיצונית מכל יתר הרשויות, אך עיריית רמת גן בהחלט אינה היחידה אשר עושה כל שלאל ידה על מנת “לקבור” בטרם עת את תמ”א 38. עיריות רבות באזור המרכז פועלות לפי אותה מדיניות שגויה, העומדת בניגוד לחוקי המדינה, תוך שהן מצפצפות על המדיניות הממשלתית לקדם התחדשות עירונית באמצעות תמ”א 38, וזאת לפחות עד לחודש אוקטובר 22 או עד שתימצא תוכנית חלופית ל- תמ”א 38.
