יולי 2021
עפ”י החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בחודש אוקטובר 2022 תגיע תמ”א 38 לסיומה הרשמי. השרה שקד מקדמת חקיקת בזק להגדלת זכויות הבניה במסלול הריסה ובניה וכן לאפשר לבנות לגובה רב יותר על מנת למקסם את הזכויות, וכפועל יוצא גם את ההיתכנות הכלכלית להוציא יותר פרוייקטים אל הפועל.
עפ”י הצפי, חקיקת הבזק תיתקל בקשיים והתנגדויות, בעיקר מצד ראשי ערים, ובמקרה כזה השרה שקד תפעל לדחות את ביטולה של תמ”א 38 הנוכחית עד לשנת 2023 לפחות.
חקיקת הבזק תכלול לפי התכנון לא רק תוספת זכויות אלא גם הסרת חסמים ורגולציות על מנת לאפשר הוצאת היתרי בניה בהליך מהיר יותר מהשנים שזה אורך כיום ברשויות במרכז. שקד מודה גם היא, שהפתרונות המוצעים לתוכנית החלופית לא יפתרו את הבעיה העיקרית של תמ”א 38 כיום, חוסר הכדאיות הכלכלית בפריפריות.
החלופה המקודמת על ידי השרה שקד הומלצה על ידי מינהל התכנון, והיא תיתן דגש לבנייה מתחמית על פני בניינים בודדים, תוך מתן מענה לתשתיות וצורכי ציבור. בין היתר, התוכנית המתגבשת תאפשר לעיריה לדרוש מהיזמים הקצאה של חלק מהמבנה החדש לצרכי ציבור, תוך עירוב שימושים של מגורים וצרכי ציבור כגון גני ילדים, מעונות וכדומה.
בנוסף, התוכנית החלופית תקבע מפורשות שבמידה ועיריות יסכלו את התוכנית ויערימו קשיים על מתן היתרים, כפי שרבות מהן עושות כיום, הוועדה המחוזית תוסמך להעניק את ההיתר במקומן. יש לציין, כי גם כיום לפי חוק התכנון והבניה הועדות המחוזיות מוסמכות להחליף את שיקול הדעת של הועדה המקומית ולהעניק היתר במקומה, במקרה והן סבורות שהועדה טעתה, אך בפועל ועדות הערר אינן עושות זאת ומחזירות על פי רוב את התיקים לדיון בועדות המקומיות עם הערות והנחיות כיצד יש לדון. זה כמובן רק מאריך את תהליך הוצאת ההיתר.
השיקול של ראשי הערים שאינם מחבבים את תמ”א 38, ועושים כל שלאל ידם על מנת לסכל הוצאת היתרים מכוחה, הוא השיקול הכספי כמובן. ראשית, העיריות מפסידות כסף על כל תושב חדש שכן הארנונה הנגבית למגורים נחשבת נמוכה יחסית ואינה מכסה את העלויות שהעיריה צריכה להשקיע בכל תושב (שירותים עירוניים כגון פינוי זבל, גני ילדים, מבני ציבור וכדומה). שנית, ולא פחות חשוב, תמ”א 38 מעניקה פטורים מתשלום היטל השבחה לעיריה, לעומת היתרים המוצאים מכוח תב”עות מקומיות, וגם זה משמש כמובן כאינסנטיב שלילי לעיריה המפסידה היטלי השבחה בסכומים לא מבוטלים. נראה, כי החלופה המתגבשת לא תפתור את הבעיה של ראשי הערים עקב אי גביית היטלי השבחה, שכן בכל חלופה מתוכננת מינהל התכנון ישמר את הפטור מהיטל השבחה על מנת לשמר את הכדאיות הכלכלית של הפרוייקטים. לאור האמור, ראשי הערים ממשיכים להתנגד לתמ”א 38 ולכל חלופה השוללת מהם היטלי השבחה או מקצצת מסמכויותיהם או מיכולתם לסכל מתן היתרים כפי שהם עושים כיום.
